#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קעא.: שטר מאוחר, שטר שכתוב בו בשבת או בעשרה בתשרי (דמוכח מתוכו שהוא מאוחר) האם כשר ומדוע?<p dir=""rtl"">וכיצד נוהגים האידנא ומדוע?</p>"	"אם מוכח מתוכו שהוא מאוחר כגון שכתבו בו בשבת או בעשרה בתשרי או שכתוב בו מפורש שהוא מאוחר - לכו&quot;ע כשר.<p dir=""rtl"">סתם שטר מאוחר - ר' יהודה לטעמיה דאין כותבים שובר ולא נפיק מיניה חורבנא ס&quot;ל דכשר, אבל ר' יוסי שסובר כותבים שובר ונפיק מיניה חורבנא (שהושבר קודם לזמן השטר ויאמר שהוא של שטר אחר) פסול. [וכן שטרי מכר שלעולם יכול לצאת תקלה אין כותבים לכו&quot;ע].</p><p dir=""rtl"">האידנא דכותבים שובר וכותבים שטר מאוחר בלא לכתוב עליו שהוא מאוחר - מפני שכותבים בשובר את זמן שטר ההלואה ואם לא יודעים אותו כותבים את השובר בלא תאריך, ומי שלא עשה כן הפסיד לעצמו.</p>"	בבא בתרא קעא.		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעא: 1 למ&quot;ד כותבים שובר האם זה רק בפורע מקצת חובו או אפ' כולו, ומדוע?	רב הונא בריה דרב יהושע אמר דוקא על מקצתו, אבל בכולו לא כתבינן שובר (דאפסיד אנפשיה שאיבד השטר), ולא היא, כמו שמצאנו שפסק רב חנינא בר פפי לרב יצחק בר רב יוסף.	בבא בתרא קעא:		י'
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעא: 2 כיצד הלכה האם כותבים שובר או לא?	רב ושמואל אמרו אין כותבין, ר' יוחנן ור&quot;ל אמרו כותבין וכן אמר רבין בשם ר' אילעא כדי שלא יפסיד המלוה, וביאר רבא שעדיף שמלוה לא יפסיד ולא הלוה, דעבד לוה לאיש מלוה, וכן עשה מעשה ר' חנינא בר פפי, וכן נוהגים האידנא.	בבא בתרא קעא:		י'
